ברית וגל גרים במושב בצת, היא מנכ”לית חברת ביטוח והוא סמנכ”ל פיתוח עסקי של מפעל. הם התחתנו בגן של אחוזת סנהדרין בצפון הארץ, עם מסיבה מטורפת ו-700 אורחים. גל ממושב בצת וברית מנהריה, והם הכירו מאז שהיו ילדים. אבל את ההיכרות האמיתית עשתה חברה של ברית, שהתחתנה עם חבר הכי טובה של גל. כשהוא אמר לה בואי נצא לשתות משהו היא צחקה, כי הם כבר מכירים ואין צורך בדייט רשמי.
אבל מאז הכול היסטוריה והם יחד כבר 4 שנים. הוא הציע לה נישואין בטיול של חודש וחצי לסרי-לנקה ולמלדיביים לפני שנתיים. בערב האחרון של הטיול עם האווירה הרומנטית של המלדיביים הוא הציע לה להינשא לו. כמו זוגות רבים הם נאלצו לדחות את האירוע שלהם, אבל הסיפור שלהם הוא כנראה אחד מיוצאי הדופן שתשמעו.
הם תכננו להתחתן באולם של אחוזת סנהדרין עם 1,300 מוזמנים, כמו מסיבה ענקית. החזון היה עיצוב שחור וזהב שיזכיר מסיבת סילבסטר מטורפת. כמה ימים לפני החתונה הם ערכו חינה, ואחת מהאורחות הייתה חולת קורונה. ברית וההורים שלה נדבקו, והם נאלצו לדחות את החתונה. כמה חודשים אחר כך, כשהם הבינו שדברים הולכים להיפתח, הם סגרו את הגן של אחוזת סנהדרין למאי ושינו את כל העיצוב כדי שיתאים לגן במקום האולם. ברית מספרת שהצוות המדהים, שי דוד המפיק ודודו גבאי המעצב, ישבו איתם ימים כלילות כדי לשנות את הסקיצות והעיצובים. בנוסף הם צמצמו את האירוע ל-700 מוזמנים.
אבל הדרמה של ברית וגל ממש לא נגמרה פה. לילה לפני החתונה ברית התארגנה במלון ה”אפנדי” בעכו. בזמן שהיא ישבה במסעדה ליד המלון עם אחותה, מישהו ריסס גז מדמיע לתוך המסעדה. מישהו בא וחילץ אותן מתוך המסעדה למלון, וכשהן הגיעו לחדר הן שמעו אזעקת אש והבינו שהמלון הוצת. ברית ואחותה, שעיצבה לה את השמלות כלה, תפסו מהר את השמלות והנעליים ורצו משם. לקחו איתן כל מה שהיה חשוב לחתונה ותוך חמש דקות כל המלון נשרף עם יתר החפצים שלהן שנותרו בפנים.
אבל גם זה ממש לא ריגש אותה. אם עוד לא היה ברור, ברית היא בן אדם משימתי, וכשהמלון נשרף היא עדיין לא ויתרה, לא שברה את הכלים, ומצאה מלון אחר לישון בו בנהריה. ובשביל הדובדבן על הקצפת – בבוקר התארגנות הייתה הפסקת חשמל של 4 שעות, אבל ברית פשוט אמרה: “דה שואו מאסט או און”. אי אפשר שלא להתרשם מהקור רוח!
ברית אומרת שהיא מאמינה שלכל כלה מגיע את החתונה שהיא חולמת עליה, גם אם צריך לחכות בשביל זה: “מתחתנים רק פעם אחת וצריך לעשות את זה כמו שחולמים”. ובאמת לבסוף, אחרי כל השיבושים, האירוע היה בדיוק כמו שהם רצו.
הסטייל
אחותה של ברית, אבישג כהן פחימה, עיצבה לה שלוש שמלות. ברית ידעה שהיא רוצה שהשמלה הראשונה תהיה כמו של נסיכת דיסני מהאגדות, ואכן התוצאה הייתה שמלה מרשימה שאי אפשר להתעלם ממנה. לגבי השנייה והשלישית לא היה לה רעיון, ואחותה עיצבה אותן לגמרי בעצמה. הן היו קלילות וכיפיות עם בד מטריף. עם השמלה השלישית ברית החליפה לסניקרס כדי שתוכל להמשיך לרקוד במסיבה שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.
רגע לפני האירוע
המפגש היה במלון שבו ברית התארגנה בנהריה. גל הגיע לשם ואין ספק שאחרי כל מה שהם עברו זה היה רגע מרגש מאוד שהם חיכו לו כל כך.
ברית לא רצתה להתצטלם הרבה כדי שלא יהיה יום כבד. הם רצו לשמור על הכול קליל, שיהיה זמן להירגע ולנשום. לכן הם החליטו לעשות צילומי זוגיות יום לפני החתונה, וביום עצמו הצטלמו במלון ההתארגנות ובגן. ההמלצה שלהם היא לא להעמיס יותר מדי על היום הזה כי הוא גם ככה עמוס מנטלית ופיזית. לקחת את הצילומים ברוגע ולא לעבור יותר מדי לוקיישנים.
אירוע גן קלאסי עם אווירה של חו”ל
כאמור, דודו גבאי המעצב שינה את כל הקונספט של העיצוב ברגע שהם החליטו להעביר אותו מהאולם לגן. הם לקחו הרבה השראה מחתונות קלאסיות בחו”ל, עם פרחים לבנים ועלים ירוקים, הכול נקי עם תאורה מדהימה ומלא פיירי-לייטס ונרות שקישטו את הגן ונתנו אפקט רומנטי מהמם. וכמובן אי אפשר להתעלם מהבחירה של הדי ג’יי, ויני ויצ’י, שהרים את הרחבה והרקיד את האורחים עד 4 וחצי לפנות בוקר.
הרגע הבלתי נשכח עבורם היה החופה. עם כל מה שהם עברו, הם לא האמינו שהגיעו לרגע הזה. היו עוצמות אחרות, כולם בכו, התרגשו וחיכו לרגע הזה, ושמחו בשבילם שזה סוף סוף קרה. הכל התנקז לרגע הזה ולהתרגשות מטורפת.
רגע אחרי
מה שהכי עזר להם במהלך ההכנות זה הצוות שעטף אותם והקור רוח שלהם. הם הבינו שזו הגישה שתשמור עליהם. טיפ הזהב שלהם זה – “מפיק זה העולם”. ברית אומרת שזה הדבר הכי טוב שכלה יכולה לעשות לעצמה, והם עוזרים לראות דברים שלא רואים לבד. ברית מספר שהיא לא הייתה בלחץ כי ידעה שיש אותם, ושזו המתנה הכי טובה שהיא יכלה לתת לעצמה.
עוד הם ממליצים להיות באופן מיינד, לא להיות נעולים. מי שעושה את החתונה זה הכלה והחתן גם אם מזיזים ספקים או תאריכים. הכי חשוב זה הזוג, המוזמנים והשמח של כולם: “אני וגל כבר שנתיים מאורסים, לא היה לנו ויכוח על שום דבר. באנו בגישה פתוחה”.