בירת צרפת מהווה חלק בלתי נפרד מהקשר של נועה ורון, כבר מהיום הראשון, לפני שש שנים: על רקע אחת הערים הרומנטיות בעולם, השניים, שאף מתגוררים ועובדים בעיר, הכירו והתאהבו.
המגורים בעיר עשו את שלהם, והשניים רואים בעיר האורות בית לכל דבר ונהנים מכל הטוב שבה על בסיס יומי. לכן, באופן טבעי, כאשר החלו לתכנן את חתונתם – החליטו נועה ורון שהווייב הפריזאי שהם כל כך אוהבים ילווה אותם כל הדרך לחופה. מה זה אומר? שהסגנון האקלקטי, הרומנטי והאלגנטי – שכל כך מזוהה עם העיר – בא לידי ביטוי בכל פינה במתחם האירועים, ששינה את פניו והפך לסמטה פריזאית שיקית לערב אחד.
כדי להגיע לרמת הגימור הרצויה ולעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של הכלה, היא ואנשי המקצוע שבחרה לא נתנו למרחק להשפיע עליהם: הם הפשילו שרוולים והשקיעו חודשים ארוכים בעיצוב חסר פשרות, כשכל אלמנט עיצובי מספר סיפור ותורם לאווירה הכללית.
נועה ורון אמנם ויתרו על הרעיון להתחתן בטירה בצרפת – מטעמי פרקטיות – אבל בחרו בלוקיישן מהמם לא פחות: ביער היפהיפה. מה שכן, הם הביאו את פריז לארץ, באופן הכי מילולי שאפשר. “כל פריטי העיצוב הגיעו איתי במזוודות היישר משווקי עתיקות בפריז”, מספרת נועה, שמגדירה את עצמה חובבת עתיקות מושבעת. במהלך שנה שלמה היא שוטטה לה בין שווקים נודדים המכונים בצרפתית Brocantes ופועלים מדי סוף שבוע, ואף יצרה קשרי ידידות עם הסוחרים שהתרגשו יחד איתה לקראת החתונה. “נהניתי מכל רגע, וכך גם הרווחתי ביושר את הכינוי ברייד-זאורוס”, היא מסכמת בחיוך.
לאורך כל התהליך, ליעד בר אילן וצוותו מ-LBI Productions ליוו אותה מהארץ – ויש לו רק דברים טובים להגיד על החוויה. “לא היו לי כלות שהשקיעו ככה”, הוא נזכר. “בכל ביקור של החברות או ההורים שלה בפריז, נועה העבירה להם מזוודות מלאות בחפצים ולאחר החתונה נדרשו שתי מכולות שהחזירו את הכול לצרפת”.
לדברי ליעד, עם הזמן ולאור הכמות חסרת התקדים של האלמנטים העיצוביים שהגיעו ארצה ביבוא אישי, התעורר צורך בחיזוק של אנשי המקצוע – וכך נכנסו לתמונה המעצבות מ-DNA House of Design, והפכו את המלאכה לקלה יותר. “לכל פריט קטן היה לנועה ויז’ן. היא ידעה בדיוק-בדיוק מה היא רוצה, והבנות מ-DNA עשו עבודה מדהימה”, מסביר ליעד.
“לא דמיינתי שהעיצוב יצא כל כך מדהים. הבנות פשוט עשו את זה בקלאס, והתמונות מדברות בעד עצמן”, מסכימה נועה. “הבנות לקחו את פריטי הווינטג’ ועשו מהם משהו שלא נראה בארץ. הרגשתי שבכל זאת התחתנתי בטירה בפריז”. המסגרות לתמונות, שלל האלמנטים המתוכשטים, כלי החרסינה, הספרים הישנים, פריטי הטקסטיל הפרחוניים, התחרות וחבקי המפיות שעברו אלפי קילומטרים – כל אלה הצטרפו למגוון פרחים בצבעוניות רומנטית של לבן וורוד, והפכו את ביער לאחוזת פאר מימים עברו.
צילום: גיל ורון
צילום: גיל ורון
צילום: גיל ורון
צילום: גיל ורון
צילום: גיל ורון
צילום: גיל ורון
הסטנדרט הגבוה של נועה המשיך איתה גם בסעיף הסטייל, ושתי השמלות שבחרה אופיינו במראה וינטג’ רך שתאם את הקונספט. בתום מחקר לא קצר, היא מצאה ברשת שמלת יד שנייה משנות ה-70 במראה ויקטוריאני עם מפתח צוואר גבוה האופייני לתקופה, ואותה ייעדה ללבוש כשמלה ראשונה. אבל התכניות של נועה השתנו כאשר נכנסה לסטודיו של Pronovias, שם התאהבה בשמלה באווירה גלאמית בעלת חלק עליון שקוף המשלב אפליקציות של פרחים. היא החליטה על חילופי תפקידים, ולבסוף פסעה לחופה לבושה בשמלה של המותג הספרדי הנחשב.
כשהיום הגדול – שנקבע לצהרי שישי – סוף סוף הגיע, אף אחד מ-240 האורחים לא נשאר אדיש. לדברי נועה, אורחים רבים אמרו לה שהעיצוב מזכיר להם ארמון או חצר של מלך, מה שאומר שהאפקט המבוקש הושג במלואו. בשיאו של האירוע, נועה ורון הפכו לבעל ואישה באופן רשמי בטקס שנערך מחוץ למסגרת הרבנות וכלל ערכים שהשניים מאמינים בהם בכל ליבם.
לאחר הטקס נרשם קרייסס לא קטן כשנועה ביקשה להחליף לשמלת הווינטג’, ולפתע גילתה שהיא איננה. המפיק המנוסה שעמד לצידה פתר את המשבר במהירות: “התברר שהיא שכחה אותה במלון, בתוך המזוודה, אז מהר הרמתי טלפון לקב”ט של המלון, הוא נכנס לחדר, פתח את המזוודה, שלח את השמלה במונית – שהגיעה תוך 45 דקות – והכלה הייתה בעננים”. נועה ממש לא נתנה למשברון לקלקל לה את החתונה שעליה עבדה במשך חודשים ארוכים, ועם החלפת השמלה היא שבה לרחבת הריקודים וחגגה עם בעלה הטרי בדיוק כפי שהשניים רצו מלכתחילה.
צילום: גיל ורון
צילום: גיל ורון
