בעוד לא מעט זוגות בתקופה האחרונה מתמודדים עם הקושי של ארגון חתונה אינטימית וקטנה, ישנם כאלה שמראש תכננו אירוע כזה ולכן הקורונה לא הצליחה לשבש להם את התוכניות. האחרונים, יכולים לגמרי לשמש כהשראה ודוגמא לאיך בכל מה שקשור ליום חתונה, הגודל בהחלט לא קובע. אתם מוזמנים לקבל להצצה אל יום חתונה בהחלט לא שגרתי ומאד מאד מיוחד – בטח כשמדובר בנוף הישראלי. יום החתונה של מאיה ונדב.
החתונה של מאיה ונדב התקיימה באמצע יוני. מלבד העובדה שלא יכלו לטוס ישר אחרי החתונה לירח הדבש שתכננו במרכז אמריקה ומספר אורחים שלא יכלו להגיע בגלל המצב, כל שאר תכנוני החתונה נותרו ללא שינוי משמעותי. מהתחלה הוזמנו לאירוע רק כ-100 אורחים, ויצא שהתאריך שקבעו מראש היה בדיוק בתקופה שבה היה הקלה על הגבלות האירועים ולכן התאפשר להם לקיים את האירוע כמתוכנן.
מאיה מספרת שלאורך כל תהליך ארגון החתונה מה שהיה עבורם הכי חשוב היה שהיום יהיה באיזי, בלי לחץ מיותר ובלי הרבה רעש וצלצולים. החתונה תוכננה בהתאם, כחתונת שישי בצהריים אינטימית עם חופת חוף פשוטה ומרגשת ולאחר מכן ארוחה מפנקת וריקודים בחצר בית אם הכלה. את כל האירוע הפיקה עבור הזוג אור ברמי הרפז, אליה הגיעו דרך חברים משותפים. מאיה מספרת שאור הפכה את תהליך הארגון לנטול דאגות עבורם, ליוותה אותם לאורך כל הדרך ודאגה להגשים כל משאלת לב שהייתה להם.
הקונספט הכללי של החתונה נע בין בוהמייני לטרופי, כאשר הקו המנחה לאורך כל ההכנות היה פשוט לקחת את הדברים בקלות ולהנות. את האווירה הזאת הביאו מאיה ונדב גם לבוקר החתונה, אותו בחרה מאיה לפתוח באינטימיות עם קומץ חברות קרובות בעוד נדב יצא לגלוש בים ליד הבית שלהם. לאחר מכן הם נפגשו בביתם ויחד יצאו לרכיבת אופניים משותפת אל החופה שלהם שהוקמה על חוף הים בבית ינאי. את האופניים עליהם רכבו לחופה, בחר נדב לקשט עם מילותיו של הזמר בוב מרלי, תוספת מדוייקת ומרגשת לרוח האירוע אותו הם דמיינו.
החופה הייתה מרגשת מאד, ועם תוספת שלא רואים כל יום מכיוון שבעוד זוגות רבים צריכים לוודא לא לשכוח להביא לטקס החופה דברים כמו טבעות או יין, עבור מאיה ונדב היה חשוב לא לשכוח להביא מגף. זאת מכיוון שנדב הגיע יחף לחופה ורק עבור שבירת הכוס, נעל מגף שהביא איתו במיוחד.
לאחר שהסתיים הטקס הוזמנו האורחים לחצר ביתה של אם הכלה, שם חיכה להם החלק השני של האירוע – ארוחת שף מפנקת, יפיפיה ובאווירה טרופית. למאיה היה מאד חשוב שאוכל יהיה חלק מרכזי מהאירוע ולכן במקום להביא קייטרינג ולפזר שולחנות בחצר, היא בחרה בקונספט של שולחן ארוך אחד מסביבו ישבו כל האורחים. השף שנבחר דאג שכל הערב יזרמו לשולחן מבחר מנות אותם חלקו האורחים. בנוסף, הביאו מאיה ונדב בר שבין היתר הכין קוקטיילים ברוח האווירה החגיגית. כל השולחן קושט על ידי צוות תאורה מקצועי בגרילנדות של אורות מנצנצים – משימה שלקחה יומיים שלמים לבצע. האורות יצרו אווירה קסומה ומחברת בין כל הנוכחים במקום. מאיה מספרת שנושא התאורה היה בגדר חלום עבורה, והיא התרגשה מאד לנוכח המקצועיות ונחישות של צוות התאורה לתרגם את הויזן שהיה לה למציאות.
אמנם החתונה של מאיה ונדב הייתה באווירה קלילה ולא מחייבת, אבל הם הצליחו לעשות זאת בשיא הסטייל. מאיה בחרה בשתי שמלות כלה של המעצבת התל אביבית שני צימרמן, אותה היא מכירה עוד הרבה מלפני שהתארסה וידעה ישר שתהיה אחראית על הלוקים שלה.
היא מספרת שהן התחילו בתהליך עיצוב השמלות לפני שפרצה הקורונה, והתהליך הוקפא עד שלושה שבועות לפני החתונה. השמלות יצאו בדיוק כפי שמאיה חלמה – קלילות, כיפיות ועם וייב בוהמייני מושלם. את השמלה הראשונה עם השרוולים הארוכים לבשה לטקס החופה, ולאחר מכן לשלב הארוחה וריקודים החליפה לשמלה קלילה ואוורירית. בכל הקשור לאיפור ושיער המטרה הייתה פשוטה – הכי טבעי שיש. את הלוק השלימה עם כפכפים שהיו לה בבית, והיו הפתרון המושלם עבור חופת החוף והריקודים בחצר לאחר מכן.
