בחתונה של מאי ואיתי כל פרט ופרט היה כל כך אלגנטי ומושקע, שקשה להאמין שהחתונה עצמה התקיימה בפרדס שבימים רגילים משמש כשטח פראי. בעידן בו התרגלנו כבר למלא חתונות ביתיות או חללים מאולתרים, חתונת השטח הזאת היא תזכורת מרעננת ליצירתיות והאפשרויות הבלתי סופיות כשמביאים את הצוות הנכון למשימה.
היתרון של מאי ואיתי היה שהם החלו בהכנות לחתונה שלהם אחרי שכבר היה ברור שהקורונה תכניס מגבלות רציניות בתחום החתונות, לכן מראש נכנסו בסבלנות וסובלנות לתהליך בו הבינו שהם כנראה יצטרכו להתאים את החתונה שלהם למצב החדש שהעולם היה מצוי בו.
מאי ואיתי זוג כבר חמש שנים, אבל בכלל מכירים מגיל 12. איתי היה שחקן כדורגל ונסע עם הקבוצה למחנה אימונים בטורקיה. היו חדרים פנויים אז נתנו להורים להזמין משפחות וחברים. מישהו אחר מהקבוצה היה בן של חבר של ההורים של מאי והם הזמינו את המשפחה להצטרף לטיול.
הם הכירו שם כחבורה גדולה של ילדים, אך מתוך הטיול המקרי המשותף נרקמה חברות ולאורך השנים הם שמרו על קשר. מאי מספרת שהיו להם הרבה תקופות של און אנד אוף אבל זה אף פעם לא התפתח לשום מקום, חוץ מלפני חמש שנים אז רשמית הפכו לזוג.
שבועיים אחרי הצעת הנישואין המרגשת הם טסו לניו יורק, וחזרו לישראל כבר לתוך מציאות של קורונה. כזוג מאורס טרי הם הבינו שזה ישפיע משמעותית על ההכנות שלהם לחתונה, ואחרי שביקרו בכמה אולמות אירועים וקיבלו הצעות, הבינו שהסיכוי שיוכלו להתחתן בגן אירועים בשנה הקרובה נמוך ולכן החליטו לחפש אלטרנטיבות אחרות.
הם החליטו לחכות כמה חודשים, להבין לאן הרוח נושבת, ולבסוף כשנמאס להם לחכות החליטו סופית להתחתן. חבר שבבעלותו פרדס במרכז הארץ הציע להם את הלוקיישן עבור החתונה שלהם, והם החליטו לנצל את ההזדמנות ותוך פחות מחודש תכננו את החתונה שלהם שהתקיימה בדצמבר האחרון.
למרות שהלכו על אירוע שטח בטבע, מאי ואיתי לא ויתרו על הוייב האורבני והאלגנטי לחתונה שלהם גם בכל מה שהיה קשור לעיצוב המקום (שנעשה על ידי בריידזילה) וגם מבחינת הטוטאל לוק שלהם. מאי מספרת שהדרך לשמלת הכלה שלה לא הייתה קצרה. היא חלמה על שמלה של המעצבת גליה להב שאפילו מדדה כשעוד היה אפשר, אבל כשהחליטו להתחתן בסוף בפרדס, חשבו שמדובר בשמלה יקרה מדי עבור אירוע שטח קטן.
כך נמשכו החיפושים, כאשר רק שבוע לפני תאריך האירוע, מצאה מאי במקרה את השמלה הנבחרת שלה דרך מודעה שאמא שלה ראתה בפייסבוק. היה מדובר בשמלה של אלון ליבנה שנקנתה אך לא נלבשה מעולם. מאי מדדה אותה וישר הרגישה שהיא האחת. היא הלכה לתופרת של אלון כדי לעשות תיקונים, ושכרה מהם עליונית שהולכת עם השמלה. כל זה שבוע לפני החתונה.
הטוטאל לוק שהתקבל היה אלגנטי ומושלם, מכבד ויפהפה והשתלב נפלא בעיצוב של האירוע ובאווירה החגיגית שהייתה שם.
בהתחלה מאי ואיתי לקחו את כל נושא תכנון החתונה על עצמם, אבל מהר מאד הגיעו למצב של קריסה. בשלב כלשהו חברה שלהם ראתה את המצוקה, והתעקשה לשדך להם מפיקה שהיא הכירה, שבדרך כלל מפיקה אירועים עסקיים אך שמחה להיחלץ לעזרת הזוג. מאי מספרת שהמפיקה, לי לוי, בעזרת החברה עשו להם סדר בהכל ועזרו להם לארגן את האירוע עליו חלמו.
האירוע תוכנן כחתונת שישי בצהריים באמצע חודש דצמבר וכדי לארגן אותו לפי ההנחיות הוא תוכנן כאירוע ב-2 קפסולות. כך יצא שבאותו היום מאי ואיתי ערכו את כל החתונה פעמיים. ״עשינו שתי חתונות, פעמיים חופה ופעמיים אוכל״, מאי מספרת.
החתונה הראשונה התחילה באחת עשרה בבוקר ונמשכה עד שלוש. הוזמנו אליה רק בני משפחה שזכו לארוחה מלאה ולהיות נוכחים בחופה קלאסית עם רב. לאחר מכן היו קצת ריקודים ובשלוש הם הלכו והגיעה הקפסולה השנייה שכללה את החברים הקרובים. היה שף שבישל פינגר פוד, טקס חופה נוסף (הפעם ללא רב) ומוזיקה עד הערב. ״כשרק התארסתי לא רציתי חתונה רגילה שבאים ביום חמישי בשמונה לאולם והולכים בלילה״, מספרת מאי. ״כל הזמן חיפשתי קונספט מיוחד וזה איכשהו קרה מעצמו שזה נהיה אירוע אחר ושונה לגמרי״.
הטיפ של מאי לזוגות של התקופה הזו:
“לקחת דברים בפרופורציה. דווקא מתוך חוסר הוודאות הזאת יוצאים דברים אחרים מעניינים. בעיני לנו זה עשה רק טוב, זה נגמר כל כך מהר שאפילו לא הספקתי ליהנות מזה עד הסוף. אפשר לתכנן חתונה תוך שלושה שבועות בקלות. חתונה אמיתית. הייתי מאד ממליצה לקחת מההתחלה מפיק או מפיקה ואז זה מסדר הכל. היו לנו את כל הספקים שיש בחתונה סטנדרטית, רק בפרדס והיה יום מושלם מההתחלה ועד הסוף״.
