“מוכנה להיות גברת פרץ?”, כך היה כתוב על הפתק שצורף לזר הפרחים איתו הציע נישואים תומר, מהנדס חשמל, לגיל, בעלת חברה לניהול סושיאל. ההצעה התרחשה בבית, באינטימיות, והזוג שעוד מעט חוגג 5 שנים ביחד, התחילו לארגן חתונה. אז, הם עוד לא ידעו שברגע אחד, פתאום, תרגיש גיל קוצר נשימה, בחילה ופחד שתוקף אותה באמצע החתונה – התקף חרדה, שמופיע ללא כל אזהרה וכמעט (אבל רק כמעט) הרס לילה מושלם.
נדמה שארגון החתונה הלך יחסית בקלות לזוג הזה. את המיקום בחרו כבר מהשנייה הראשונה – “אביגדור”. “האביגדור זה הכי אנחנו” מספרת גיל. “תומר רצה לראות עוד מקומות אבל חברים שהתחתנו שם המליצו והאוכל מעולה. ידענו שזה הכי מדויק”.
מה שהשלים את בחירת המיקום, הייתה כמובן גם בחירת העיצוב: צבעוני, נועז ואורבני, אותו יצרו הצמד דנית ואמראל מ-DNA. העיצוב התבסס על זריקות מפתיעות של צבעים דומיננטים כגון כחולים עמוקים, צהובים, כתומים עזים ועוד, לצד עבודה עם הדפסים גיאומטריים מיוחדים על הכריות בפינות הזולה הפזורות ברחבי החלל, ושזירת פרחים ייחודית, ואולי לא ממש אופיינית בפלטת הצבעים שלה לאירוע חתונה. ניכר שלא היה כאן שום חשש בשימוש עוצמתי בצבע, בתאורה והדפסים, אך התוצאה שהתקבלה הייתה הרמונית במיוחד. “DNA פשוט הגשימו לי את החלומות” מספרת גיל. “לא הייתי צריכה להתערב בכלל, רק נתתי כיוון ואישרתי את הקונספט. זה הוריד ממני המון דאגות”.
תופרות פנינים בחצות הלילה
את השמלה, עם זאת, לקח לה קצת יותר זמן לבחור. הסטייל הנקי, הפשוט והקלאסי אותו היא חיפשה היה ברור לה אבל התהליך של מציאת השמלה היה ארוך מנשוא, כפי שהיא מתארת. “טסתי לניו יורק לחפש שמלות ואיכשהו בסוף הגעתי לתופרת בהרצליה, לידנו, ופשוט התחלנו מאפס. העיצוב הוא עיצוב שלי, וכל שבוע הייתי מגיעה אליה כדי לחדד אותו. בלילה לפני החתונה, בחצות, עוד תפרנו פנינים לכתפיות. לעצב מאפס זה לא תהליך שמתאים לכל אחת, אבל עבורי זה היה הכי שווה את זה”.
את הצילומים המקדימים מתארת גיל כחוויה מעט קשה ביום המרגש שלה. “הצלם הכל כך רגיש שלנו זיהה שאנחנו קצת חסרי סבלנות ודאג שהכל יהיה בקצב שלנו. הטיפ שלי הוא לנסות ולהיות מרוכזים בצילומים כמה שאפשר אבל גם להגיד לצלם כשאתם מרגישים שהיה לכם די. יהיו לכם מספיק תמונות ביחד בסוף, חשוב שתקשיבו לעצמכם”.
אחרי כל הארגונים והתכנונים, היום הגדול הגיע וגיל ותומר נכנסו לחופה עם קאבר אקוסטי של Love on top של ביונסה, בעיניים דומעות מהתרגשות. הזוג מודה שהם לא ציפו לזכור משהו מרגע החופה, אבל שבסוף הרגע הזה היה העוצמתי ביותר ביום החתונה. “ראיתי את כל האנשים שאני אוהבת מולי, הרגשתי אוהבת ונאהבת, זה היה הרגע הכי מרגש, רומנטי ואינטימי, למרות שעמדו סביבנו 340 איש!”. אולי דווקא הרגע הזה, העוצמתי, מלא האהבה, היה הרמז המטרים למה שפקד את גיל לאחר מכן; לעיתים דווקא ההדהוד של האהבה, ההתרגשות, כל הציפייה שמתנקזת לערב אחד, לכמה שעות, הם שהופכים את האירוע למציף מעט, קצת קשה להכלה.
“לא הצלחתי לזכור שראיתי פעם כלה עם התקף חרדה”
אותה הצפה מדוברת, חוסר היכולת להכיל את ההתרגשות, לצד מעין נפילת מתח שמתרחשת כאשר משהו שאתם כל כך מצפים לו פתאום מתרחש, ואתם מרגישים כמעט כאילו הוא בורח מכם, אולי הם שגרמו לגיל, הכלה, להתקל לראשונה בחיים בהתקף חרדה. מי מאיתנו שחי עם התקפי חרדה ומכיר אותם יודע איך זה מרגיש – פתאום קצת קשה לנשום, הראש מתמלא במחשבות קשות, הבחילה מגיעה ואז הקושי להתמודד עם העומס והרעש. גיל, שלא הכירה את התחושות הללו מעולם, לא הבינה מה קורה לה. “באותו הרגע, בחתונה, חשבתי שאני שרוטה. שאלתי את עצמי למה רק לי זה קורה, צפו לי כל החתונות בהן השתתפתי ולא הצלחתי לזכור אף כלה שזה קרה לה. לא הצלחתי להבין למה אני מרגישה ככה ואיך לגרום לזה להפסיק. החברים הקיפו אותי, הציעו כוס מים ושאלו מה קורה, והרגשתי שגם אותם אני לא מצליחה להכיל”.
לאחר החתונה, גיל האמיצה שיתפה את העוקבים שלה באינסטגרם בתחושות שהציפו אותה ברגע הזה וקיבלה מבול של הזדהות והערצה. “היה לי חשוב לשתף את זה, לדבר על זה ולא להסתיר, כי ידעתי שאם אני הייתי יודעת מראש שזה כל כך נפוץ וזה קרה לכל הרבה כלות, הייתי עוברת את זה הרבה יותר בקלות”.
ואכן, הפידבקים המזדהים לא איחרו להגיע. גיל קיבלה מאות הודעות מכלות שעברו התקפי חרדה או בחורות לפני חתונה שחוששות מהתקף חרדה, כולן משתפות באותם כאבים, או מספרות כמה הן חוששות מהרגע הזה בו את הכי מאושרת, שמחה ומאוהבת, ופתאום, ללא שום שליטה – את כבר לא עצמך. “בעיניי, בדיעבד, הכי חשוב לקחת את היום הזה בפרופורציה. תוך כדי ההתקף כל הזמן שאלתי את עצמי למה זה קורה לי. ככלה, הציפיות שלך מעצמך ממש גבוהות, כל הזמן אמרתי לעצמי להשתחרר, להנות, חשבתי על כמה כולם באו בשבילי ורק הלחצתי את עצמי הרבה יותר. רק כשהצלחתי לשחרר את המחשבות ולהיות יותר נוכחת ברגע, הצלחתי להתגבר”.
אז איך מתגברים על הרגע הקשה?
אם גם את כלה לפני חתונתה, סבלת בחייך מהתקפי חרדה ואת מפחדת מהתקף שיגיע ביום הגדול שלך, גיל משתפת באהבה טיפים מהניסיון שלה, וממה שעזר לה בסופו של דבר לחזור אל הרחבה, לרקוד ולהנות עד השעות הקטנות של הלילה
- לדעת שזה קורה, זה נפוץ וזה בסדר גמור. להבין שזה יום מלחיץ שמגיע אחרי תקופה מלחיצה, וזה טבעי לגמרי. פשוט לקבל את הלחץ ולא לנסות להילחם בו.
- להנמיך ציפיות. כן, זה יום חשוב, אבל בסופו של דבר, זה רק יום אחד בחיים שלמים
- לבקש מהחברים והמשפחה להיות סבלניים, לא לשאול כל רגע מה קרה או להציע פתרונות.
- להתרחק רגע, לקחת קצת זמן, לנשום נשימות מרגיעות, לנסות להיות ברגע ולשחרר את המחשבות המלחיצות
- להנות מהאירועים המקדימים – מסיבת רווקות, מקווה, חינה. עבור גיל, הידיעה שנהנתה כל כך באירועים הללו, עזרה לשחרר קצת את הצורך להנות עד תום בחתונה והשלים לה את החוויה במלואה.
