עדי ראתה את אלעד לראשונה כשהוא ביקר במסעדה בה היא מילצרה: “מיד כשהוא נכנס שאלתי את כולם מי זה הברנש החתיך הזה? אבל התביישתי לגשת אליו ולא התפתח כלום”. לאחר מכן היוצרות התהפכו. עדי נכנסה אל הפאב בו אלעד בירמן ומיד משכה את תשומת ליבו: “הוא גישש אצל חברה שלי לגבי, אבל היא לא אישרה לו להתחיל איתי בטענה שהוא איש לילה שלא מחפש קשר רציני”. לא הרבה זמן אחרי, החברה טסה אך עדי ואלעד נשארו בארץ. הם נפגשו שוב, הפעם בחתונה של חברים משותפים ועכשיו כלום כבר לא עמד בדרך שלהם: “מאז השאר היסטוריה” מספרת עדי.
הצעת הנישואין הגיעה במהלך טיול בלוקיישן הרומנטי והקבוע של עדי ואלעד במצפה רמון. “ישבנו כשמולנו נוף מטריף של המכתש. ארגנו לנו ארוחת ערב ואלעד שם מוזיקה. בשלב מסוים כשהרמתי את המבט מיד הבנתי שמשהו מתרחש כי הוא היה נרגש מאוד. לפני שהספקתי לומר משהו הוא כרע ברך. כמובן שבכיתי ואפילו לאלעד היה ניצוץ קטן בעיניים. זה היה רגע קסום, מיוחד ומלא אהבה”. עדי מספרת שלאחר שנים של זוגיות הם ידעו שהקשר הולך לכיוון חתונה, ולכן לא תיארה לעצמה שהיא עד כדי כך תתרגש מההצעה. “לאחר מכן בילינו את הלילה ליד המדורה סביב הנוף המדברי שאנחנו כ”כ אוהבים, ומעלינו אינסוף כוכבים”. כיום עדי ואלעד יחד 8 שנים, ומתגוררים בקיבוץ נחשולים.
עדי מספרת שמתוך המון חתונות אליהן היא הגיעה כאורחת, רק שמלת כלה אחת משכה את עיניה: “ביררתי לגבי המעצבת, ומאז אותו רגע השם “ענבל רביב” נשאר איתי במשך כמה שנים”. כמה שבועות לאחר האירוסין התקיימה מכירה של המעצבת. “ביקשתי מאמא שלי שתתלווה אליי. אמרנו שרק נגיע לגשש, לא באמת חשבתי שאני אצא עם שמלה באותו היום. כבר בשמלה השנייה התאהבתי. זה היה מהרגעים האלה שאת פשוט יודעת. זה הרגיש כמו הנעל של סינדרלה שהתאימה באופן מושלם”. מדובר בשמלת קולר רומנטית ומעוטרת בתחרה, עם גב פתוח דרמטי. האיפור היה טבעי וזוהר, ולאור העובדה שהחתונה היא בקיץ, עדי בחרה בשיער אסוף באופן מרושל ועדין. ללוק השני עדי החליפה לסגנון משוחרר וקליל יותר, עם חולצה מאורבן אאוטפיטרס וחצאית מהמותג free people. בנוסף ללוק השני הלא שגרתי, עדי הפתיעה גם עם האקקסוריז. “אני לומדת צורפות ומאוד אוהבת תכשיטים. במקום תכשיטי כלה קלאסיים בחרתי בעגילים גיאומטריים משני יעקובי, צמיד משלומית אופיר, ועל הזרוע שמתי קעקוע זמני בצורת צמיד בצבע לבן”.
עדי ואלעד מיד ידעו מה הסגנון שהם מחפשים מבחינת מקום לאירוע: “אנחנו גרים בקיבוץ ליד הים, ורוב המשפחה והחברים שלנו גרים באותו האיזור. בנוסף ידענו שאנחנו רוצים חתונת קיץ בקרבת הים, ושתהיה ביום חמישי. הדרישות מאוד מיקדו אותנו וצמצמו לנו את האופציות עד שהגענו אל על הים. שנינו היינו שם כאורחים ומאוד אהבנו את האווירה והנוף. החלטנו שאנחנו הולכים על זה וקבענו תאריך חודשיים לאחר האירוסין. זה לגמרי אפשרי!”.
עדי מספרת שמבחינתה, הערות כמו “אף אחד לא שם לב לעיצוב” או “מה זה משנה איך יראה” לא דיברו אליה, ושלטעמה העיצוב בחתונה זה הדבר הכי חשוב. “אני מאוד מחוברת לסגנון הבוהו שיקי, גם בסגנון הלבוש שלי בחיי היום יום, וגם בעיצוב הבית שלי. היה לי ברור שזה יהיה הסטייל וגם אם זה לא מעניין את האורחים, לי זה היה מאוד חשוב”. עדי הגיעה אל גאיה מקרמה, ויחד הן בנו את הקונספט הבוהמייני והפסטיבלי. פלטת הצבעים התבססה על גווני פסטל של אפרסק, ורוד, ירוק וצהבהב. הגן עוטר בלוכדי חלומות וכדורי אורז, על החופה נתלו יצירות מקרמה וסביבה הונחו כדים עם פאמפס. על השולחנות פוזרו פרחים, עציצי תבלין וסקולונטים. בכניסה חיכתה לאורחים עמדת שזירת פרחים, ובנוסף היו במקום נדנדות ענק בצורת טיפי.
עדי מספרת שבהתחלה היא ואלעד מעט חששו מטקס החופה: “פחדנו שבתור זוג חילוני נרגיש זרים למנהגים הדתיים. אך בסוף היה מדובר ברגע הכי בלתי נשכח מהיום שלנו. הרב ערך טקס מדויק, מלא בהומור, רגש ואוירה טובה. זה לא הרגיש מאולץ ומלחיץ אלא אישי ואמיתי”. כששאלנו את עדי מה הדבר שהכי עזר להם במהלך ההכנות היא ענתה: “לדבר בינינו על הכול, לשמור על פרופורציות והומור, וכמובן קבוצת הפייסבוק של My Day!”.
